שאלות ותשובות

עד ל-10% מהילדים והמתבגרים ברחבי העולם, סובלים מ-ADHD – קבוצת הפרעות נוירו התפתחותית המשפיעות על הלוקים בהן משנות החיים הראשונות וגורמות לא פעם להשלכות מרחיקות לכת גם בבגרות.

בשנים האחרונות, התגבשו שלל ההנחות והסטיגמות הקשורות ב- ADHD , הגורמות פעמים רבות
לפיתוח אמונות ותפישות שגויות אצל ההורים והילדים. כדי לעשות סדר במידע הרב, לפניכם השאלות הנפוצות ביותר בנוגע להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות – והתשובות להן.

הפרעת ADHD שאלות ותשובות תמונה תיאורית של ילד קטן

מה זה בכלל אומר הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית המופיעה ומתעצבת בשלבי הילדות המוקדמים. מבחינת פיזיולוגית, מקורה הוא בהפרעה במטבוליזם של מוליכים עצביים מסוימים, כמו דופמין.

האם מדובר בהפרעה שהמקור לה גנטי?

למרות שלא נמצא עוד גן ספציפי האמון על התפתחות ההפרעה, מחקרים שונים מצאו כי קשר משפחתי מדרגה ראשונה (אמא או אבא הסובלים גם הם מ-ADHD), מעלה משמעותית את הסיכוי להתפתחות של ADHD.

באיזה גיל ההפרעה באה לידי ביטוי לראשונה?

ברוב המקרים, החשד הראשוני לקיום ההפרעה יעלה עם הכניסה לבית הספר– בגילאי 5-6 שנים,  והאבחון יתבצע לפני גיל 12. עם זאת, לא פעם ניתן יהיה להבחין בתופעות שונות המעידות על ADHD כבר בפעולות בגילאי 2-3 שנים.

מהם התסמינים המרכזיים אשר עלולים להעלות חשד?

התסמינים העיקריים כוללים: 

חוסר קשב מתמשך, היפראקטיביות, אימפולסיביות, קשיים בארגון ובהשלמת משימות, וכן בעיות קשב במצבים שונים. 

חשוב להבין כי תסמינים אלה יכולים להוות תמרורי אזהרה למגוון מצבים אחרים ולכן כדי שיעוררו חשד משמעותי לקיום של הפרעות קשב, התסמינים צריכים להופיע בקביעות ולהתבטא בסיטואציות שונות בחיי הילד/ה (בבית, בבית הספר, במפגשים עם חברים, בחוגים וכדומה).

האם יש הבדל בביטויי ההפרעה בין בנים לבין בנות?

מחקרים שונים הראו כי בנות מצויות בסיכון נמוך פי 16 לפיתוח הפרעת קשב בהשוואה לבנים, אבל לא ברור אם הסיבה לכך היא פיזיולוגית או שהבדלי האופי בין המינים מובילים להיעדר אבחון. לא פעם, בנות אינן מציגות תסמינים "קלאסיים": הן נוטות לסבול יותר מתסמיני קשב וחוסר ריכוז, בעוד שבנים נוטים יותר לפתח התנהגויות היפראקטיביות ואימפולסיביות. כמו כן, פעמים רבות הקושי הלימודי יתבטא רק בשלבים מאוחרים יותר כאשר נפח חומר הלימוד גדל (לכן הן מאובחנות לא פעם בגיל ההתבגרות).

לאיזה גורם מקצועי יש לפנות כאשר עולה חשד?

אם עולה חשד לקיום של ADHD  יש לפנות לרופא הילדים אשר יפנה, במידת הצורך, לגורם מקצועי המורשה לאבחון הפרעות קשב, למשל נוירולוג/ית, רופא/ה התפתחותי/ת או פסיכיאטר/ית. בגילאים צעירים, האבחון יתבצע על-ידי רופא/ה התפתחותי/ית או פסיכיאטר/ית בלבד.

האם ADHD משפיע על התפתחות הילד?

המקור להפרעות הקשב הוא הפרעה בהתפתחות המוחית ולכן פעמים רבות להפרעה נלווים אתגרים אחרים, כמו קשיי למידה, בעיות באינטראקציה החברתית ועוד. עם זאת, חשוב לדעת כי טיפול נכון תורם לא רק להתמודדות עם הפרעות הקשב, אלא גם להתמודדות עם המצבים הנלווים.

באילו מקרים ייבחר הטיפול התרופתי?

למרות שבעיניי הציבור טיפול תרופתי נחשב לא פעם כפתרון היחיד עבור פרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, למעשה מדובר במוצא אחרון.
הטיפול ב-ADHD  הוא טיפול רב תחומי ומותאם לקשיים ולשגרת החיים של כל ילד/ה. הוא  כולל היבטים ושיטות טיפוליות שונות, בהן הדרכת הורים, טיפול באומנות, ריפוי בעיסוק ועוד. המלצה על טיפול תרופתי תינתן לרוב במקרים בהם האבחון המקיף הראה כי ההפרעה גורמת להשפעה שלילית ניכרת על התפקוד היומיומי: על הלימודים, היחסים החברתיים, יחסי המשפחה והבטחון העצמי.

מהן התרופות המובילות כיום לטיפול בהפרעות קשב ומה מנגנון הפעולה שלהן?

קיימים שני סוגים של תרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב: תרופות ממריצות ותרופות שאינן ממריצות. ההבדלים העיקריים בין שתי הקבוצות הן החומר הפעיל בהן ומהירות ההשפעה שלהן.

תרופות ממריצות נחשבות כיום לטיפול הבחירה עבור הפרעת קשב וריכוז המתבטאת בשיבוש התנהגותי ובהיפראקטיביות. מחקרים קליניים שבוצעו מראים כי עד ל-70% מהמטופלים/ות מגיבים לטיפול בתרופות מקבוצת הסטימולנטים.

למרות שהשם מרמז, תרופות ממריצות אינן מגבירות את התגובתיות. למעשה, הן מסייעות בהעלאת רמות של מוליכים עצביים מסוימים במוח (דופמין ונורפינפרין), המקיימים תפקיד מרכזי ביכולת שלנו להפנות קשב, לחשוב ולשמור על מוטיבציה גבוהה בעת ביצוע פעולה. השפעתן לרוב מהירה מאוד, אולם היא קצרת טווח.

תרופות שאינן ממריצות מובילות לעלייה ברמות הנורפינפרין במוח. תחילת ההשפעה שלהן לרוב איטית יותר ויכולה להתרחש רק לאחר מספר שבועות של נטילה קבועה ושגרתית. עם זאת, תרופות אלו מסייעות גם בשיפור המיקוד ובמיתון של התנהגות אימפולסיבית ומשך ההשפעה שלהן עשוי להימשך עד ל-24 שעות.

התאמת הטיפול התרופתי דורשת מיומנות וניסיון רב מצד הרופא/ה המטפל/ת, והיא תלויה במידה לא מבוטלת בהליך אבחון נכון ובתקשורת טובה עם הילד/ה והוריו. הטיפול התרופתי שייבחר והמינון שלו יותאמו אישית בהתאם לנתונים האישיים, לקשיי הילד/ה ולצרכים שלו/ה.

ללא כל תלות בסוג התרופה הנבחרת, חשוב לדעת כי תרופות להפרעת קשב קיימות כבר שנים רבות והן בטוחות לשימוש. למרות הסטיגמות השונות, תרופות אלה אינן משנות את התנהגות או אופי הילד/ה, אלא תורמות להעצמת יכולת התפקוד והפעילות בתחומי החיים השונים.

איזה טיפולים נוספים מומלצים עבור הפרעת קשב?

רבים/ות סבורים/ות כי אפשרות הטיפול היחידה  ב-ADHD  היא טיפול תרופתי. אולם לא כך הדבר: הטיפול  התרופתי מהווה חלק מתוכנית טיפול שלמה ומגוונת, המותאמת אישית לילד/ה. הטיפול ב-ADHD יכול לכלול

מגוון רחב של פתרונות, כמו טיפול התנהגותי, הקניית מיומנויות למידה, התאמה תזונתית, טיפול באומנויות, שיטות תרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד.

למעשה, הטיפול התרופתי מהווה בסיס לטיפול בתסמינים הנוצרים עקב ההפרעה, כמו קשיי התנהגות, קושי בוויסות חושי, קשיים רגשיים ועוד. הטיפול המשלים נועד כדי להפחית את חומרת התסמינים ולאפשר לילד/ה לסגל דרכי התמודדות עם האתגרים הנלווים ל-ADHD.
חשוב שתזכרו כי אסטרטגיית הטיפול מתוכננת לאחר אבחון מקיף יחד איתכם, ההורים והילד/ה (אם מדובר בילדים/ות מבוגרים/ות יותר).

איך ניתן לעזור לילד/ה עם הקשיים העולים בבית-הספר?

אחד מהאתגרים המרכזיים עמם נפגשים ילדים/ות הסובלים/ות מהפרעת קשב הוא ההתמודדות הלימודית. לכן, שיתוף פעולה עם המורים/ות, יועצת בית הספר, המורה המשלימה וכדומה, חיוני לשם מקסום היכולות. לאחר האבחון אני מספקת הדרגה מקיפה בנוגע להתנהלות הכוללת וכן גם לכל הקשור בשגרת הלימוד. פעמים רבות אמליץ לשנות את מקום הישיבה בכיתה (למיקום קדמי יותר), לארגן מחדש את סביבת הלמידה בבית (שולחן נקי יחסית מחפצים, הימנעות מאחסון של כלי כתיבה רבים בקלמר ועוד), כדי להקל על הקשיים העולים בתחום זה.  במידת הצורך, אמליץ על שימוש בחפצים מסוימים וכלי עזר להקלה על ההיפראקטיביות. במקרים הנדרשים לכך ניתן אף להתאים תוכניות חינוך ושיטות לימוד ספציפיות.

איך להתמודד עם בעיות התנהגותיות בבית?

ADHD מתבטאת לרוב בשלושה היבטים מרכזיים: קשיי קשב וריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות. למרות שחלק מהילדים/ות מציגים/ות קשיי קשב בלבד, לרוב ההפרעה מתבטאת בשלושת ההיבטים. כתוצאה מהם, עלולים להתפתח קשיים בתחומי חיים שונים, כמו למשל חברתיים, וקשיים התנהגותיים בסביבה הביתית.

הדרכת הורים לילדים עםADHD  היא כלי מפתח להתמודדות מוצלחת עם ההפרעה. ההדרכה מסייעת לסגל ולהטמיע דרכי התמודדות שונות בשגרה המשפחתית, לרבות קביעה של חוקים ברורים, שימוש במערכת תגמולים, תרגול של שגרה יומיומית ברורה ועוד.
כלים אלה כולם תורמים לא פעם למיתון בעיות ההתנהגות בבית.

לצד זאת, ישנם משאבים רבים הנועדו כדי לסייע להורים, בהם  קבוצות תמיכה להורים, הכשרות מיוחדות, קואצ'ינג להורים, ספרים ומשאבים מקוונים. לאחר האבחון, אני נוהגת להמליץ גם להורים על סל פתרונות אפקטיבי שיסייע להתמודדות טובה יותר עם המצב.

איך אפשר להתמודד עם אתגרים חברתיים?

רבים מהילדים עם ADHD מתמודדים גם עם קשיים חברתיים. עם זאת, גם את האתגר החברתי ניתן לצלוח באמצעות פעולות פשוטות: עודדו את הילד/ה לפתח מיומנויות חברתיות שונות דרך משחק משותף, משחקי תפקידים ועוד. בנוסף, אינטראקציה תכופה עם ילדים אחרים, השתתפות בפעילויות קבוצתיות או בחוגים, עשויות להועיל גם הן ולסייע בפיתוח המיומנויות החברתיות. גם משחקי תפקידים ותרגילי תקשורת עם ההורים ו/או איש/אשת מקצוע עשויים לתרום.

דילוג לתוכן